"אני גדול אני יכול"- תהליך הגמילה מחיתולים |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כפיר נוי, פסיכולוג התפתחותי וחינוכי מומחה-מדריך
מתי הפעוט בשל להתחלת תהליך הגמילה מטיטולים?מבחן הבשלות: הפעוט מוכן לגמילה כאשר הוא בשל מבחינה פיזיולוגית, קוגניטיבית וגם רגשית. פיזיולוגית- חשוב לוודא שהוא יכול לשלוט בסוגרים (לפחות לשעה-שעה וחצי)- הקימה היבשה משנת הצהריים בהחלט מרמזת שכעת אפשר להתחיל לשקול מעבר לגמילת לילה. הדבר נכון שבעתיים אם קורה שבהתעוררות בבוקר אתם מגלים חיתול יבש למדי או יבש לחלוטין. בנוסף הילד יכול לשבת בקלות על סיר, מקטין אסלה או ישבנון. מרכיב נוסף הוא יכולת הבנה בסיסית (שפתית וקוגניטיבית) וקישור ראשוני של עשיית צרכים לשירותים, סיר וכדומה (מראה מבוכה שעשה פיפי, מבקש שיחליפו לו, עומד מול הסיר ומוריד מכנס וכדומה). ההיבט הרגשי, לעומת זאת, מורכב יותר. פעמים רבות כשהפעוט מתקשה בתהליך הגמילה, הסיבה לכך נעוצה בחוסר בגרות רגשית. גמילה ללא בשלות פיזית ורגשית עלולה ליצור חווית תסכול, מתח בושה, כישלון ואי עמידה בציפיות. גמילה כאשר ישנה בשלות ומעורבות הורים חיובית לרוב תגרום תחושות חיוביות של עצמאות ושל שייכות לעולם ה"גדולים", תחושה של בגרות ומסוגלות עצמית. תיווצר אמונה בסביבה (יש על מי לסמוך) ובעצמם. הקריטריונים הבאים יעזרו לכם לדעת האם הפעוט שלכם בשל רגשית לגמילה:
שימו לב שאם הפעוט "נכשל במבחן הבשלות" המיומנויות הללו לא קיימות, גם לא בחלקן, מומלץ קודם כל לפתח אותן אצל הפעוט ורק לאחר מכן להתחיל בגמילה. לצד הבשלות הזו, חשוב גם שהפעוט יביע בעצמו רצון להיגמל. זה יכול לבוא באופן יזום מצדו, או בתגובה להצעת ההורים. למשל, אפשר לשאול אותו האם הוא חושב שהגיע הזמן להפסיק עם החיתול ולהתנהג בצורה בוגרת יותר (ילדים רוצים להיות יותר בוגרים). חשוב לשים לב אם הוא מעלה פחדים הקשורים בחוסר הרצון להיגמל או לעשות את צרכיו בשירותים ולתת להם מענה.
המוכנות הנדרשת מההורים
כהורים, יש לנו אחריות להוביל את ילדינו להתפתחות נורמטיבית. לפיכך, יש לנו גם אחריות ישירה וראשונית לגמילתם מחיתולים. ההחלטה על גמילה לא צריכה להתקבל כלאחר יד או בספונטניות. הורים שרוצים שילדם יהיה אחראי יותר וישלוט בצרכיו, צריכים להראות אותה מידה של אחריות כלפי התהליך. כולל פינוי של זמן ומומלץ מעורבות שני ההורים בתהליך זה!!
כהורים, יש לנו אחריות להוביל את ילדינו להתפתחות נורמטיבית. לפיכך, יש לנו גם אחריות ישירה וראשונית לגמילתם מחיתולים. ההחלטה על גמילה לא צריכה להתקבל כלאחר יד או בספונטניות. הורים שרוצים שילדם יהיה אחראי יותר וישלוט בצרכיו, צריכים להראות אותה מידה של אחריות כלפי התהליך. כולל פינוי של זמן ומומלץ מעורבות שני ההורים בתהליך זה!! כך תערכו לגמילה
ישנם לא מעט מקרים שבהם הפעוט מביע רצון להיגמל. ההורים מתירים לו להיות אחר הצהריים בלי חיתול ולמחרת מודיעים לגננת שהילד בתהליך גמילה ומבקשים ממנה להימנע מלחתל אותו.
שלב ראשוני השיחה המקדימה: כאשר גם הילד וגם אתם מוכנים, מומלץ לפעול על פי השלבים הבאים ולשתף את הפעוט בכולם:
כרטיס כניסה לעולם הגדוליםקיים חיבור לתהליכי גמילה ופרידה נוספים שהילד עובר: גמילה מיניקה ומעבר לבקבוק, ומבקבוק לשתייה מכוס; גמילה מחיתולים- ביום, ואחר כך גם בלילה; מעבר משינה במיטת תינוק לשינה במיטת נוער; גמילה ממוצץ; הפסקת השימוש בדובי רך או בשמיכה אהובה כדי להירדם. כמבוגרים- אנחנו חושבים שזה קל. אבל זה קשה כמו תהליכי דיאטה/הפסקת עישון וכו': קשה ומורכב פיזית ורגשית.
ולמרות שלא כל המבוגרים מצליחים, הילדים כולם מצליחים להיגמל כלומר גמישות גדולה יותר.
גמילה מחיתולים היא משימת הגמילה המשמעותית והמורכבת ביותר בשנים הראשונות. מפגש מורכב בין נטיותיו הטבעיות והרגליו המולדים לבין ציפיות החברה ממנו ומוסכמות העולם הסובב אותו. האופן בו הילד יחווה את תהליך הגמילה מחיתולים ויתמודד עימו תלוי במידה רבה בהורים- במסרים שהם מעבירים לו, במידה בו הם יהיו מוכוונים לזיהוי צרכיו יחס לפספוסים, והאווירה הכללית שיצרו סביב הגמילה.
בשלות לגמילה מחיתולים
גמילה מוצלחת יכולה להתרחש רק כשקיימת בשלות מספקת- הן של גורמים גופניים והן של גורמים רגשיים.
בשלות גופנית לגמילה מחיתולים
בשלות בתחום הגופני הינה תנאי הכרחי. הבשלה של מערכת השליטה על הסוגרִים (פי הטבעת ושלפוחית השתן) המאותת לילד מתי ללכת לשירותים ומאפשרת לו להתאפק עד שיגיע לשם. בנוסף, יש צורך ביכולת תנועה תקינה (ללכת חופשי, להתיישב ולקום בלי ליפול, לצאת בכוחות עצמו מהמיטה, להוריד בעצמו את התחתונים). עם זאת, חייב גם בשלות רגשית.
בשלות רגשית לגמילה מחיתולים
האופן בו יחווה הילד את הגמילה קשור בעיקר לגורמים רגשיים. הנגמל צריך להיות מוכן לקחת אחריות על גופו, לקבל את העובדה כי אינו תינוק עוד, להכיר במוסכמות החברה המגדירות מהי התנהגות בוגרת ולהיות מעוניין להיענות להן, להתמודד עם ציפיות המבוגרים ואכזבותיהם מ"פספוסים".
כדי להצליח במשימת הגמילה על הילד להיות מסוגל לדחות סיפוקים, ולשאוף לעצמאות בתחומים נוספים בחייו: לאכול בכוחות עצמו, לנסות להתלבש לבד, להעסיק את עצמו מידי פעם. ניסיון לגמול מוקדם מידי- עלול לחוות תסכולים, מתח, לחץ, בושה, כישלון. זה יכול להישאר לאורך זמן ולהתפשט לתחומים אחרים. כאמור גמילה כשהילד בשל- תחושת עצמאות, קומפטנטיות, בגרות ויכולת התמודדות.
מתי הילד בשל להיגמל
בשלות פיזיולוגית קורת בדרך כלל בגילאי שנה וחצי-שלוש, פלוס מינוס. בשלות לגמילה תלויה ב- אופיים ותכונותיהם האישיות, מין הילד (בנות מוקדם מבנים), מוסכמות חברתיות ותרבותיות (סין ורוסיה). לדעתם המחברים, תהליך הגמילה מחיתולים עשוי להתבצע בצורה הטובה ביותר כאשר הילד עצמו, מיוזמתו, מעוניין להיגמל . ברוב המקרים, כאשר ההורים משאירים את השליטה על התהליך בידיו של הילד- חושפים אותו לניקיון, מסבירים לו מה מצופה ממנו, אך לא מלחיצים אותו - הילד עצמו בוחר בנקודת זמן זו או אחרת להיפרד מהחיתול ולעבור ולעשות את צרכיו "כמו הגדולים". במקביל, קיימת גישה הגורסת שההורים אמורים ליזום את תהליך הגמילה כשר הם חשים שהילד בשל לכך. אין פסול בכך, כל עוד הילד אכן מוכן ובשל רגשית ופיזית.
סימנים קלים המעידים על בשלות הילד לגמילה:
לא כל הסימנים חייבים להופיע אצל כולם. ילד עשוי להיות בשל גם אם הופיעו רק חלק מהמאפיינים הנ"ל: הילד מתחיל להתעניין באופן שבו מבוגרים עושים פיפי וקקי. תדירות עשיית הצרכים יורדת, כך שהוא עשוי להישאר "יבש" במשך כמה שעות במהלך היום. הילד מתחיל להודיע שהוא עושה פיפי או קקי- אחרי שעשה, תוך כדי, ועם הזמן גם לפני עשיית הצרכים, החיתול המלא מתחיל להציק לילד. הילד מבקש במפורש להוריד את החיתול ולהסתובב עירום או לנסות לעשות את צרכיו "כמו הגדולים". הילד דורש להיות עצמאי גם בתחומים אחרים של חייו. הילד מסוגל להתאפק ולדחות סיפוקים גם בתחומים אחרים בחייו. הילד מבין את מה שנאמר לו ומסוגל לבטא את עצמו במילים באופן שמאפשר לו להודיע שהוא צריך ללכת לשירותים.
שלבי הגמילה מחיתולים
חלק הילדים מתחילים להיגמל ביום, ורק לאחר כמה חודשים הם נגמלים מחיתולים גם בלילה. ישנם ילדים העוברים שני תהליכי גמילה נפרדים- אחד לפיפי ואחד לקקי וחלק "מפתיעים" ועוברים בקלות יחסית תהליך מקביל. גמילת היום גם היא מורכבת ממספר שלבים. כל הילדים עוברים את השלבים כולם, אם כי משך כל אחד מהשלבים עשוי להשתנות מאד מילד לילד.
שלב ראשון: חשיפה למעשה החשיפה מתחילה מגיל מאוד צעיר, שהילד רואה את הוריו הולכים לשירותים, שאמא מחליפה לחיתול ואומרת לילד "עשית קקי"... הילד מתחיל להתעניין בנושא: מתעניין בשירותים, איך הגדולים עושים, מבקש לראות, מודיעים כשהם עושים פיפי או קקי. ההכנה של ההורה את הילד לשלב זה מתרחש קודם לכן- כשבהחלפה לדוגמה אומרים לילד "עשית קקי, בוא ונחליף לך לחיתול נקי"; התחלת הפניית תשומת הלב של הפעוט להפרשות גופו ולחנך אותו לשמירה על ניקיון הגוף. חשוב מאד לא להתייחס להפרשות כאל משהו מגעיל עלול לבלבל את הילד ולעורר אצלו תחושות קשות של בושה ואשמה.
בשלב זה חשוב:
מטרת העל הינה בשלב זה לעלות למודעות
שלב שני: התנסות או אימון השלב מתחיל כשהילד, ביוזמתו רוצה להוריד את החיתול מפעם לפעם, או להתנסות בעשיית הצרכים בשירותים. זה הזמן לקפל שטיחים שעשויים להתלכלך, להצטייד, בסיר לילה ובישבנון, ולהראות לילד איך עושים את זה. לאפשר לילד להתנסות, אך לא להיפרד עדיין מהחיתול. שלב שיכול לקחת מספר ימים או מס שבועות. להכין את הילד למה שהולך לקרות: כשיגדל הוא ייפרד מהחיתול וילבש תחתונים ויעשה פיפי קקי רק בסיר או בשירותים, כמו הגדולים. כדאי להמשיך בשלב החשיפה במקביל כלומר להקריא ספר ילדים בנושא או להראות לו קלטת. חשוב מאד לא להגזים בכך ולהלחיץ את הילד. להיות קשובים ללוח הזמנים שהוא מכתיב. שלב זה אינו בהכרח רציף: תנודות (ימים שעושה, ימים שמתעלם מהנושא). עם הזמן הילד מכוון יותר לשירותים, פחות מפספס, מבקש להוריד את החיתול, רוצה ללכת לגן בלי חיתול וכו'. בשלב זה מתקיימת דרישה! ההורים מחזקים, מוקירים את זה שהילד עושה צרכיו.
חשובה העקביות-ניתן להיעזר בשימוש בטבלאות חיזוקים או עיצוב –התנהגות.
שלב שלישי: אימון מתקדם הסרת החיתול
הילד נראה לכם בשל. טקס קטן של פרידה מהחיתולים ולשדר לילד שסומכים עליו. לעודד אותו ולשבח אותו על ההצלחות (גם אם זה רק שהצליח להגיע לשירותים). אפשר גם מדבקות כחיזוק חיובי. בפספוסים להתייחס עניינית- לא נורא, בפעם הבאה תצליח. לא לכעוס על זה שפספס . כדי לא להפוך את הגמילה למאבקי כוח. תשומת הלב השלילית רק יכולה לחזק את הפספוסים. עקביות- לא להחזיר את החיתול מידי פעם. לשתף את המטפלת/גננת/סבים וכו'. אם הילד בשל וכו'- יעבור שלב זה ללא קושי משמעותי ובפרק זמן סביר.
עיתוי המעבר לשלב המעשי של הגמילה
רצוי להגיע לשלב המעשי של הגמילה כאשר גם להורים וגם לילדים יש די משאבים פיזיים ונפשיים להשקיע בתהליך. לכן, רצוי להפריד משינויים דרמתיים אחרים בחיים- מעבר דירה, הולדת אח וכו'. קיץ- נהדר, אבל אם הילד בשל אז לא לחכות לקיץ.
גמילה מפיפי לעומת גמילה מקקי
הקקי נתפס אצל ילדים קטנים כחלק מגופם. המחשבה על פרידה ממנו מעוררת חרדה. לא יעזרו הסברים רציונאליים. מבחינתם זה דבר יקר ערך, שחוששים לאבד והשטף במימי האסלה, ומי יודע איזה עוד חלק מגופם יעלם גם הוא. קושי בגמילה מקקי- להבין את הקושי הנ"ל, שכיח, ולהיות סבלניים ואמפתיים. לילדים יש פתרונות יצירתיים למצב: דוחים את עשיית הקקי ללילה, כשאז הם עם חיתול. חלק יבקשו חיתול כשיש להם קקי. קקי רק בסיר ולא באסלה. באסלה, אך לא להיות עד להעלמות בהדחת המים. הילד נרתע מהרעש של הנפילה של הקקי באסלה? לעטוף את האסלה בניילון נצמד. בכל מקרה- לא להלחיץ או להילחץ, לזרום עם הפתרונות של הילד, על פי לוח הזמנים שלו. לעשות הכל כדי לא להיכנס למאבקי שליטה סביב הקקי כי אחרת תתפתח בעיית עצירות קשה. עם הזמן החרדה נעלמת והילד משלים בהצלחה את תהליך הגמילה בתחום זה.
גמילה מחיתולים בלילה
בדרך כלל תהליך נבדל ונפרד, להתרחש חודשים אחרי הגמילה ביום ואפילו שנה. דורשת רמת בשלות שונה; מערכות הגוף שיאפשרו לו להתאפק זמן ממושך, ומשאבים רגשיים ורמת אחריות. גם פה, להוריד את החיתול בלילה רק כשיבקש בעצמו. לא להעיר בלילה שילך לשירותים- כדי שירכוש שליטה על התהליך. ולא להמעיט בשתייה לקראת הערב, מאותה סיבה. יהיו בכל מקרה "פספוסים"- להתייחס לזה באופן ענייני, שיתוף הילד בהחלפת הסדינים, אך ללא ביקורת או שיפוטיות. מתי לפנות לייעוץ מקצועי ביחס לתהליך הגמילה? אם לדעת ההורים התהליך מתעכב משמעותית בהשוואה לבני גילו (ממשיך להרטיב ביום מעבר לגיל שלוש וחצי, מרבה להרטיב בלילה באופן רציף מעבר לגיל חמש-שש) אם ההורים מרגישים ש"הסתבכו" עם התהליך, שיש מאבקי כוח (שגורם לאווירה שלילית), עצירות אצל הילד, כעס, תסכול וכדומה.
נסיגות בתהליך הגמילהיתכן שהילד ה"גמול" יחזור לאחר כמה שבועות להרטיב מפעם לפעם, או יבקש חיתול. הנסיגות האלה הן טבעיות. רצון להרפות ולנוח, אחרי שהילד הבין שהוא כבר יכול לבלי חיתול. צריך לחזק את התהליך שהוא כבר השיג, לעודד את הילד להמשיך בתהליך, והילד יחזור להרגלי הגמילה. אלא אם כן, חשים שהתהליך היה מוקדם מידי. לסיכום: גמילה מחיתולים, על אף הקשיים, היא תהליך טבעי ונורמאלי, המבשיל אצל הילדים והוריהם על פי לוח זמנים פנימי הטבוע בהם. צריך להיות קשובים ללוח הזמנים שהילד מכתיב, הכולל את הבשות המוטורית, פיזיולוגית , קוגניטיבית ורגשית. על ההורים להיות מעורבים ואחראים על תהליך זה, לעודד אותו ולא להלחיץ אותו, ולהוות מודלינג, לפנות זמן בעיקר לאפשר לו להרגיש כי הוא שולט בתהליך. בהצלחה !!!!
גמילה מהרטבה- ספרים שיעזרו לכם בתהליך...
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||