סמכות הורית – זו לא מילה גסה

מודי אפשטיין, פסיכולוג חינוכי מומחה מדריך, שרות פסיכולוגי חינוכי, עיריית רמת-גן 

הקדמה: סמכות הורית – מושג שמחד כה שחוק ונדון בשיחות, סדנאות, הרצאות וספרים המכוונים להורים, ומאידך – נושא שבהתמודדות היומיומית של ההורים עימו מעורר שאלות, תמיהות וקשיים לא מעטים. סמכות מוגדרת כיכולת האדם להכפיף דפוסי התנהגות מסוימים על אדם כלשהו, והיא נחשבת לאחד מיסודות החברה האנושית. אין עוררין על כך שההורים מהווים דמויות סמכות עבור ילדיהם, כאשר בבסיס הטיעון הוא תפקידם כמעצבי התנהגות ומחנכים.  

בין השאלות המלוות את העיסוק בנושא: מה מאפייני הורי סמכותי, האם הסמכות מקבילה לכוחנות, האם הסמכות ההורית (כמו גורמי סמכות אחרים) הולכת ומתדלדלת עם הזמן ועוד. 

הצגת מודל "הסמכות השלמה": אחד המודלים הקיימים לגבי סמכות הורית הינו המודל שפיתח הפסיכולוג הקליני אריה טבעון. המודל נקרא "מודל הסמכות השלמה" והוא מציג דגשים להתייחסות מתאימה של ההורה (או כל דמות סמכותית כמו מורה) כלפי הילד. 

הטיעון המרכזי במודל הוא שהסמכות השלמה של ההורה מורכבת מ- 4 מרכיבים, סגנונות התנהגות ותקשורת מול הילד. הורה סמכותי (או: הורה שנחשב כ"הורה טוב") הוא כזה שמשלב את כל 4 המרכיבים הללו, במידה ה"נכונה". כל מרכיב מתואר באמצעות דימוי שתכונותיו מתאימים למרכיב. 

לב: הצד הרגשי – יצירת אמון, קרבה, קשר, תמיכה, אמפתיה. כלפי הילד – חשוב להיות אמפטי, חם, אכפתי, קשוב, לתת טפיחה או חיבוק, לוותר מתוך התחשבות ואנושיות. הילד צריך להרגיש שההורה רוצה בטובתו ומוכן להשקיע בו. לכן אין לפגוע בדימוי העצמי או בכבוד הילד ולא להשפילו.  

ינשוף: הינשוף מסמל בתרבויות רבות את החוכמה. מרכיב זה מתיחס לידע, על מרכיביו השונים: 

• ידע שההורה מקנה לילד באשר לנורמות, כללי התנהגות, ציפיות ממנו – הקניית הידע בצורה ברורה ויעילה.  
• ידע לגבי הילד: נקודות החוזק והחולשה שלו, מניעים להתנהגותו, צרכים שלו, ועוד. בין השאר חשוב וניתן לקבל ידע זה בשיחה פתוחה וכנה עם הילד. 
• ידע כללי לגבי דרכי התמודדות ופתרון במקרי קושי או קונפליקט. 

פיל: הפיל מכוון למטרה, מעשי ונחוש. מול הילד – זהו יישום הידע התאורטי שניתן לו, הקניית שגרה באמצעות הכוונה, תיווך, סיוע מעשי, הצבת גבולות ועוד.  

שור: מייצג את המרות, והוא מופעל במקרי חרום. ביחסים מול ילד השור מייצג סמכותיות "קלאסית" – מתן הנחיות סמכותיות, ענישה, כעס (רצוי מבוקר). יש מצבים בהם חשוב להשתמש בשור (הילדים זקוקים לכך) אך רצוי לצמצם ככל שניתן שימוש זה. 

דוגמא להמחשת המודל: בחלק זה מוצגת דוגמא לדיאלוג ומסר מתאים של הורה אל מול ילדו, לאחר שהתברר לו כי נהג באלימות כלפי אחיו. בדוגמא יוצג מהלך שיחה שכולל את כל 4 המרכיבים שתוארו במודל.  

• "יוסי, אתה יכול לספר לי מה קרה בינך לבין דני?" [ינשוף, קבלת מידע לגבי האירוע מהזוית של יוסי ומניעים להתנהגותו]. 
• "אני מבין שמאד נפגעת מהדברים שדני אמר לך, גם אני הייתי נעלב אם הוא היה פוגע בי כך." [לב, גילוי הבנה ואמפתיה לתחושה שקדמה להתנהגות האלימה] 
• "אני רוצה להזכיר לך שאסור בשום אופן להרביץ לאף אחד וגם לא לאחיך. אני מבקש שזה לא יקרה יותר" [ינשוף, מתן ידע לגבי ציפיות ונורמות ההתנהגות]. 
• "אני מציע לך שאם אתה מתרגז להבא, תספור עד 10 ותנסה לעצור את התגובה שלך. עכשיו אני מבקש שתיגש לדני ותתנצל על מה שעשית." [פיל, מתן הכוונה לגבי הפעולות שרצוי לבצע בהמשך]. 
• "בכל מקרה אני כועס על ההתנהגות שלך כלפי דני ואני נאלץ להעניש אותך על כך – היום לא תוכל לשחק במחשב" [שור, הבעת כעס מבוקרת, מתן עונש]. 

חשוב שהשיחה תתנהל באוירה פתוחה ורגועה, בטון רגוע, תוך שילוב של הקשבה לילד והעברת מסרים ברורים. המסרים המועברים לו משלבים חלקים "רכים" כמו אמפתיה לתחושה שקדמה לתוקפנות, יחד עם חלקים "קשים" של הבעת ביקורת על ההתנהגות והענשה. 

לסיכום - עצור וחשוב  

1. מהם המרכיבים שאתה נוטה יותר לבטא בסגנון התקשורת שלך עם ילדיך ומהם המרכיבים שאתה פחות מבטא? האם אתה נוטה יותר לסגנון לב, שור וכדומה. 
2. האם יש הבדל בינך לבין בן זוגך? האם אתם נוהגים "להשלים" זה את זה? האם אתם מפגינים חוסר אחידות מבלבלת כלפי הילד? (קיים סטריאוטיפ שלא תמיד נכון, שאמא נוטה להיות לב ואבא – שור; כך אם תאמר לבנה "חכה שאבא יחזור מהעבודה ... "). 
3. האם יש הבדל בהתיחסות שלך לכל אחד מילדיך – לילד מסוים אתה מבטא סגנון מסוים ולאחר – סגנון שונה? (למשל, כלפי ילד שאתה תופס כרגיש ופגיע אתה מפגין סגנון לב ולא מצליח להיות שור גם כשצריך, לעומת ילד שאתה תופס כקשוח יותר). 
4. לגבי מרכיבים שאתה פחות נוטה לבטא: 

• מדוע אינך מבטאם (האם קשה לך, האם אתה לא חושב שיש צורך בכך?).  
• לו היית מבטאם – האם זה יכול היה לשפר את ההתמודדות שלך מול הילדים? 
• כיצד אתה יכול להביא לשינוי כך שתבטאם?